החלטה בתיק בר"ע 5647-01-12

1.      לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בנצרת (הנשיאה ורד שפר; בל' 16957-03-11). בפסק הדין, דחה בית הדין האזורי את ערעור המבקש על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נכות כללית) מיום 9.12.10 (להלן גם: הוועדה).בהחלטתה, קבעה הוועדה כי שיעור נכותו היציבה והמשוקללת של המבקש עומד על 37%.

הרקע העובדתי

2.      המבקש נבדק על ידי הוועדה ביום 5.1.10 וביום 12.10.10. על פי הודעה מיום 20.10.10, נקבעו למבקש 44% נכות משוקללת על פי הפירוט כדלקמן: מצב דכאוני עם תכנים חרדתיים לפי סעיף 34(ד) שבתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 - 30%; הגבלה קלה ע"ש מותני לפי סעיף 37(7)(א)- 10%; צוואר+ברכיים (מחלות עצמות ופרקים) לפי סעיף 35(1)(א)- 0%; כאב ראש לפי סעיף 29(5)(א)(I)- 10%; מחלת קיבה לפי סעיף 12(3)(א)(II)- 10%; ליקוי שמיעה לפי סעיף 72(1)(34)-15%; הפרעה בתפקוד המיני לפי סעיף 24(5) -30%; כאב בחזה לפי סעיף 9(3)(ב)(I)- 10%; היפרלפידמיה לפי סעיף 3(א)- 0%; הפרעה דכאונית לפי סעיף 34(ג)- 20%. ביום 9.12.10 קיבלה הוועדה החלטה ולפיה נקבעו למבקש 37% נכות בלבד.

3.      על ההחלטה האחרונה הגיש המבקש ערעור לבית הדין האזורי. בערעורו טען, כי היה על הוועדה לקבוע לו נכות משוקללת בשיעור של 44% לפחות; הוועדה התנהלה בהרכב חסר משום שנכללו בה שני מומחים במקום שלושה, לאחר שמומחה נוסף פסל את עצמו מאחר שטיפל במבקש בעבר; בהרכב הוועדה לא נכלל נוירולוג, שיבחן את טענותיו בקשר לכאבי ראש מהם סבל; הוועדה הכריעה בעניינו על סמך קביעות ועדות קודמות, מבלי שבחנה את טענותיו; קיימת סתירה בין ממצאי הוועדה לבין מסקנותיה. הוועדה קבעה בטופס האבחון הרפואי כי אין הגבלה בתנועות עמוד שדרה צווארי. מאידך, בחוות דעת רופא מוסמך לעניין כושר השתכרות מצוינת הגבלה בעמוד שדרה צווארי המזכה ב-10% נכות ולא ב-0% כפי שנקבע על ידי הוועדה.

4.      ב פסק הדין מושא הבקשה, עמד בית הדין האזורי על הוראות התוספת לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות), תשמ"ד-1984 (להלן: תקנות ביטוח נכות). בתוספת זו נקבעו ליקויים ופגימות שאינם נכללים ברשימת הליקויים לעניין התוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956. בית הדין הבהיר, כי לפי תקנות אלה היו אמורים להיות מנופים הליקויים הבאים: 29(5)(א)( I); 12(3)(א)(II); 72(1(34); 24(5); 3(א); 34(ג) ; 9(3)(ב)(I). בשל טעות סופר לא נופה פריט הליקוי 9(3)(ב)(I) על ידי הוועדה. לפיכך, בהחלטתה מיום 9.12.10 תיקנה הוועדה את טעות הסופר שנפלה בהחלטתה הראשונה מיום 20.10.10. על כן, נקבעו למבקש 37% נכות כפי שהיה אמור להיקבע מלכתחילה. על סמך כל האמור נקבע, כי אין מדובר בשאלה משפטית המצריכה את התערבות בית הדין האזורי.

באשר לטענת המבקש לעניין הרכב הוועדה, בית הדין עמד על הוראת תקנה 19 לתקנות ביטוח נכות, לפיה וועדה רפואית תורכב משניים או משלושה מומחים. כמו כן, מומחיותם של חברי הוועדה תאמה את ליקוייו העיקריים של המבקש. הוועדה אף נועצה במומחה חיצוני בתחום הפסיכיאטריה, במטרה להחליף את המומחה בתחום זה שפסל עצמו. בכך יצאה הוועדה ידי חובתה. באשר לטענת המבקש, כי הוועדה הכריעה בעניינו על סמך קביעותיהן של ועדות קודמות מבלי שבחנה אותן בעצמה, נקבע, כי המבקש עמד בפני הוועדה ביום 5.1.10. הוועדה רשמה את תלונותיו ואת המסמכים שהובאו לפניה, בדקה אותו בדיקה קלינית ורשמה את ממצאי הבדיקה בפירוט. מאחר שלא עמדו בפני הוועדה נתונים עדכניים אודות מצבו הפסיכיאטרי של המבקש, התבקשה חוות דעת פסיכיאטרית עדכנית בעניינו. לפיכך הפסיקה הוועדה את הדיון והמשיכה אותו ביום 12.10.10, לאחר שהונחה בפניה חוות הדעת. לאור כל האמור, לא מצא בית הדין האזורי כי נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה, והערעור נדחה.

5.      בבקשתו טוען המבקש, כי בהרכב הוועדה לא השתתף מומחה נוירולוג שיבחן את טענת המבקש בקשר לכאבי הראש מהם הוא סובל. כמו כן לא בוצעה לו בדיקה בעניין זה. גם אם המומחים שהרכיבו את הוועדה: אורטופד ופנימאי, יכולים להתייחס לטענות נוירולוגית, מה שנראה למבקש בלתי סביר לחלוטין, התייחסות זו לא הייתה בפועל. כמו כן נטען, כי בית הדין האזורי לא התייחס לסתירה שנפלה בממצאי הוועדה עצמה, כאשר מחד נטען כי אין נכות אורטופדית בעמוד שדרה צווארי, ומאידך בחוות דעתה לעניין כושר השתכרות ציינה הוועדה כי קיימת הגבלה בתנועות עמוד השדרה הצווארי. הגבלה כזו מזכה ב-10% נכות.

6.      לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, בפסק דינו של בית הדין האזורי, בפרוטוקול הוועדה הרפואית לעררים מיום 1.5.10 ומיום 12.10.10 ובכלל המסמכים שבתיק, הגעתי לכלל החלטה כי דין הבקשה להידחות. זאת, מן הטעמים כמפורט להלן.

7.      באשר לטענות המבקש באשר להרכב הוועדה, שלא נכלל בו רופא מומחה מתחום הנוירולוגיה- המבקש סובל מפגימות שונות מתחומי רפואה שונים. בנסיבות כאלה יש קושי שהרכב הוועדה יענה על כל סוגי הפגימות מהן סובל המבוטח. בקשר לכך נפסק זה מכבר, " כי כאשר עניינו של מבוטח מובא בפני וועדה רפואית, ויש עימו חוות דעת של רופא מומחה... מן הראוי שבין חברי הוועדה ימנה לפחות מומחה אחד בתחום המומחיות של נותן חוות הדעת, על מנת שיוכל להתמודד מקצועית עם אותה חוות דעת." (דב"ע נא 31-01 סוסן - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כג, 505). בענייננו, לא המציא המבקש לוועדה חוות דעת המלמדת על כך שהוא סובל מפגיעה נוירולוגית. משכך, לא היה מקום לכלול בהרכב הוועדה גם מומחה נוירולוג.

לא זו אף זו. מחוות דעת הפסיכיאטר שניתנה בעניינו של המבקש, עולה כי הלחץ וכאבי הראש מהם הוא סובל הם על רקע מצבו הפסיכיאטרי. בהתאם לכך, נקבעו לו אחוזי נכות. הוועדה אימצה את חוות הדעת הפסיכיאטרית, לרבות את קביעתה לעניין אחוזי הנכות שיש לקבוע למבקש. בנסיבות אלה, ובהעדר אסמכתא לפגיעה נוירולוגית אצל המבקש, אין למצוא טעות בהחלטת הוועדה בקשר לטענות המבקש בדבר כאבי הראש מהם הוא סובל.

למעלה מן הצורך יובהר כי אמנם, בפסק דינו של בית הדין האזורי מצוין, כי בכלל המסמכים שעמדו בפני הוועדה נכלל " מכתב רפואי מיום 20.10.09 מאת דר' קירש רופא מומחה נוירולוג". אלא, שדר' קירש הוא פסיכיאטר, שלפי העולה מפרוטוקול הוועדה, פסל עצמו מלדון בתיק עקב היכרותו עם המבקש במסגרת הרפואה הציבורית. הנה כי כן, לפני הוועדה לא הוצג מסמך רפואי של מומחה בתחום הנוירולוגיה.

8.      לעניין טענת המבקש באשר לסתירה שנפלה בהחלטת הוועדה יצוין, כי בבדיקתה את המבקש ביום 5.1.10  קבעה הוועדה באופן ברור ומפורש את הדברים הבאים:

" ע"ש צווארי: אין כל ביטוי לכאב, טווח תנועה לכיפוף, יישור וסיבוב מלאים ללא קרינה לידיים.

CT ע"ש צווארי מ- 21/4/03 בלט דיסק קל בגובה 3-4 C ..."

בהתאמה לממצאי הבדיקה לא נקבעו למבקש אחוזי נכות בגין הגבלה בתנועה בע"ש צווארי. בחוות דעת רופא מוסמך לעניין כושר השתכרות אכן נרשם בין השאר כי המבקש סובל מהגבלה קלה בע"ש צווארי, אלא שהרופא המוסמך החתום על חוות הדעת אינו חלק מן הוועדה הרפואית לעררים שהחלטתה עומדת לערעור. מכאן, שאין סתירה בממצאי הוועדה עצמה לעניין ההגבלה בתנועות ע"ש צווארי. ויתרה מכך, על פני הדברים נראה, כי הרופא המוסמך "העתיק" לחוות דעתו את רשימת סעיפי הליקוי כפי שפורטו בפרוטוקול הוועדה, מבלי שצוין אחוז הנכות שנקבע לכל ליקוי. ואמנם, הליקוי "הגבלה  בע"ש צווארי" נרשם בפרוטוקול הוועדה בין הליקויים מהם סובל המבקש, אלא שלליקוי זה קבעה הוועדה 0% נכות. הנה כי כן, אין בהחלטת הוועדה כל סתירה כנטען על ידי המבקש.

9.      בשים לב לכל האמור, לא נפלה טעות בפסק דינו של בית הדין האזורי שיש בה כדי  להצדיק מתן רשות ערעור. אשר על כן, דין הבקשה להידחות.

10.    סוף דבר

הבקשה למתן רשות ערעור נדחית. אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ב בשבט, תשע"ב (15 בפברואר, 2012) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.